שבב לכלבים – Electronic chip for dogs

על פי חוקי מדינת ישראל (חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג-2002) חובה על כל בעלים של כלב מעל גיל 3 חודשים להיות בעל רשיון להחזקת כלב. רישיון אחזקת הכלב ניתן בפועל רק לאחר השלמת חיסוני החובה השנתיים קרי חיסון כלבת אצל וטרינר מוסמך + תשלום אגרה שנתית לרשות המקומית.

בעבר כל הטופסולוגיה הזו הייתה מתנהלת במסמכי ניירת ואישורים מטעם העירייה אך כיום יש פתרונות טכנולוגיים נאותים כמו שבב אלקטרוני.

מהו אותו שבב אלקטרוני?

מדובר ברכיב אלקטרוני, מעין צ'יפ, בגודל של פחות מסנטימטר אחד , המוחדר על ידי זריקה אל מתחת לעורו של הכלב ע"י הוטרינר. אפשר להגיד שהשבב האלקטרוני הוא סוג של תעודת הזהות של הכלב , שהולכת איתו , תרתי משמע לכל מקום.

מדוע מומלץ להשתמש בשבב אלקטרוני לכלבים?

חובת החוק היא לא הסיבה היחידה למה עליכם למהר ולהסדיר לכלב שלכם שבב זיהוי חכם אלקטרוני. נתחיל ממקרה פשוט מאוד שקורה לעיתים רבות, הכלב שלכם נעלם או ברח מהבית ולא מצאתם אותו. מי שימצא את הכלב שלכם , יוכל לקחת אותו לוטרינר העירוני או כל וטרינר אחר, ואז יוכלו לקרוא את המספר של רישיון הכלב (מספר בעל 15 ספרות) וכך להשיב אותו לבעליו.

נמשיך למקרה חס וחלילה של נשיכה על ידי כלב. היות וכל הנתונים של כל הכלבים שיש עליהם שבב אלקטרוני נמצאים במאגר ממשלתי , ניתן לראות את כל ההיסטוריה של החיסונים של אותו כלב.

סיבה נוספת שהעירייה רוצה לעודד שימוש בשבב אלקטרוני היא שוטטות של כלבים. למען שלום הציבור, הוחלט במדינת ישראל כי כלבים לא יכולים להסתובב חופשי , ללא רצועה , וללא מחסום פה בחופשיות. אם פקח עירוני מזהה כלב משוטט ללא בעלים , הוא ינסה לאתר את בעליו של הכלב על ידי סימנים מזהה שיש לו על הקולר . במידה ולא הצליח הסיכוי היחיד שיש לו לאתר את בעליו של הכלב הוא על ידי קריאה של השבב האלקטרוני על ידי וטרינר

קריאת מספר השבב יכולה להתבצע בכל מרפאה וטרינרית בארץ בבדיקה שאינה חודרנית או כואבת. הוטרינר מעביר את "הקורא" מעל הכלב והמספר מופיע על הצג.  לאחר פנייה למאגר השבבים הארצי , ניתן לאתר את הוטרינר שקנה את השבב או/ו את בעליו החוקי.

בקומבה – אתר וטרינר עד הבית כבר שמענו המון מקרים שכלבים , היו חלק ממריבה בין בני זוג . כאשר אחד מן הצדדים , בשביל נקמה גרידא, לקח את כלבו האהוב של בן הזוג ונטש אותו רחוק מהבית על מנת להכאיב. 

יש מעט מאוד בעלי כלבים שלא רוצים להחדיר שבב אלקטרוני לעור של הכלב שלהם , למרות שהם יודעים שהרשויות לא יכולות לנתר את הפעילות של הכלב (אין מרכיב JPS)

הם מציינים בפנינו , שהשיקול המרכזי שלהם הוא , שהם לא היו מוכנים להחדיר לגופם , רכיב אלקטרוני לשם זיהוי , אז למה להם לעשות זאת ליקיריהם. העובדה שלפעמים השבב זז בגוף ואינו מקובע לאזור אליו החדירו אותו , משמש אצל המתנגדים מקור לקונספירציות לגבי סכנות בריאותיות אפשריות, נושא שנבדק פעמים רבות ולא נמצא בעיייתי.

רוצים להתייעץ איתנו? בבקשה , פנו לשירות הלקוחות שלנו באתר.

רק בריאות!

פוסטים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *